חיפוש
  • Renata

Water waste and Food revolution

במאמר הזה נדבר על מחסור המים העולמי, שהוא ללא ספק לא מספיק מתוקשר ובשינוי העצום שעובר עולם המזון בתקופה הנוכחית. בעוד שכ70% מהעולם הם מים. האוקיינוסים, הימים, האגמים, הנחלים, המים באטמוספרה, המים הלכודים בקרחונים ועוד. מקור המים הנקיים מהווה רק שני אחוזים וגם מתוכם הכמות שנגישה לנו היא רק 0.7%. שאר המים המתוקים מסתתרים בעיקר בקרחונים. פעם התקשורת הייתה מדברת על זה יותר. היו לנו פרסומות של "ישראל מתייבשת" שם הסבירו לנו שעלינו להפחית משמעותית בשימוש המים שלנו. המים שאנחנו משתמשים בהם על מנת להתקלח, המים בכיורים, הנחו אותנו לשטוף את הרכב שלנו בדלי במקום בצינור. אז למה עצרו את הפרסומות? הבעיה נפתרה? אז זהו שלא.

העניין הוא שאחוז המים שאנחנו משתמשים בצורה הזאת היא ממש ממש קטנה. אז איפה מרבית המים? בתעשיית המזון, ובפרט, תעשיית הבשר.

תעשיית הבשר העולמית מנצלת 92% מהמים הנקיים שאנחנו משתמשים בהם בעולם משמשים את תעשיית המזון.

פתרון הישראלי לבעיית המים היא בעצם התפלת מים, אך ההתפלה אחראית על 40% מצריכת המים הארצית. עד הפתרון הזה היינו כל כך אובדי עצות, שהוצאנו מכרז לרכישת מים מטורקיה בתחילת שנות ה2000. הוא ירד מהפרק, אך אם יגמרו לנו המים מהמקור העיקרי שלנו, המצרך המאוד בסיסי הזה יעלה לנו המון ויהיו עליו הגבלות חמורות.

נחזור לתעשיית המזון - בוא ניקח לדוגמה פרה אחת. בממוצע היא אוכלת ביום 12 קילו עשב שזקוק להמון מים להשקיה מידי יום. אנחנו מגיעים לכמות של 3,091,000 ליטרים של מים בשלושת שנות הגידול שלה. הנוסחה הזו כוללת גם את מי השתייה של הפרה, מי השטיפה ואת המים שמשקים את מזון הפרה. לצורך השוואה, גידול כולל של קילו תפוחים ידרוש כ 820 ליטרים. לעניינו, הדרך שבה אפשר להקל על צריכת המים וכך גם המשך מחייה מהמים הנקיים שברשותנו - הם דווקא צמצום צריכת הבשר שלנו.


מבחינת שטחים חקלאיים 26% משטחי העולם מיועדים לחקלאות. 83% אחראיים על אחסון צאן ומזון לגידול החיות. באירופה לדוגמה, 63% מכלל החקלאות הצמחית מיועדת להאכלת חיות. וכל השטחים והתעשייה הזו אחראית על 37-38% מרמת צריכת החלבון היומית שלנו ורק ל 18% מהערך הקלורי היומי שלנו. האם אנחנו מוכנים לשלם את מחיר השטחים, המים הנקיים, המזון והאנרגיה?

במידה וכל העולם היה עובר לתזונה טבעונית היינו חוסכים 75% מהשטחים החקלאיים כיום וכמובן, מצליחים להאכיל את כל אוכלוסיית העולם. 75% השטח שהיה מתפנה שווה בגודלו לגודל ארה"ב, סין, אוסטרליה והאיחוד האירופי יחד.


בגלל שזה נושא שקרוב לליבי, אותו אני מכירה דיי מקרוב, אני יכולה לספר לכם על המון דברים שקראו לאחרונה בתעשיית הפוד-טק בארץ ובעולם. אנחנו רגילים לחשוב על עצמנו כהסטארט אפ ניישן בתחומי הבינה המלאכותית, תחומי הסייבר ושירותי ענן. אך מה שלא כולם יודעים זה שהיום בישראל יש כ-135 סטארטאפים בתחום הפוד-טק ואפילו סטארטאפ אחד שצויין בנטפליקס והוא Aleph Farms.

אני לא יודעת אם אתם זוכרים אבל לפני כ 4-5 שנים דיברו על סטארט אפ עולמי שהצליח לייצר קציצה ממספר תאים מצומצם של פרה. הם בעצם לקחו כמה תאים חיוניים ויצרו רקמה שנבנתה מחוץ לגוף הפרה. העניין הוא שבאותה תקופה היצור הזה היה כל כך יקר, שיצור של קציצה אחת עלה 350,000 דולר.

הסטארטאפ הישראלי, Aleph Farms, ייצר מינוט סטייק בתהליך הרבה יותר מהיר מהתהליך המסורתי שמוכר לנו היום מתעשיית הבשר. עלות השוק למינוט סטייק צפויה לעלות בין 20 ל30 דולר שגם זה יקר כיום, אך המחירים עוד ימשיכו לרדת ברגע שהביקוש יגבור על ההיצע.

אלטרנטיבות נוספות לתחום הבשר אתם בטח כולם מכירים את שתי החברות Beyond meat ו Impossible food.

שתיהן מציעות אלטרנטיבית בשר המורכבות מרכיבים טבעונים לחלוטין - שטועמים, נראים ומרגישים כמו בשר אמיתי. תעשיית המזון החדשני התפתחה מתוך צורך להאכיל את אוכלוסיית העולם בשיא צמיחתה. היום אנחנו עומדים על כמעט 8 מיליארד אנשים, אך עד 2050 אנחנו צפויים להגיע ל9.5 מיליארד אנשים. נצטרך יותר שטח לאכלס את האוכלוסיה החדשה, שכיום תופסת לנו תעשיית המזון. שגם, אם לא נשנה את התזונה שלנו - נצטרך גם יותר מהם.

כדי לסבר את האוזן, כמות החיות שנמצאות היום בכדור הארץ לצרכי שחיטה בלבד הן:

23 מיליארד עופות, מיליארד וחצי פרות, ‏מיליארד חזירים, מיליארד כבשים.

בנוסף נצטרך לדבר על תנאי האחסון של אותן חיות. בגלל הנתון העצום שראינו קודם, אנשים היו צריכים לחשוב על הדרך המינימלית לאחסן אותם. וגם הדרך שבה ירוויחו מהם הכי הרבה כסף. הדוגמה הקלאסית היא עם העופות. בגלל שהחלק שאותו אנשים הכי אוהבים לאכול מהעוף הוא החזה, הוא הונדס גנטית לחזה מוגדל. היום החזה הוא באיזון המושלם שבין מקסימום משקל שהרגליים עוד יכולות לסחוב. לשם השוואה, עופות פעם נראו בפרופורציה של היונים שאתם רואים היום ברחוב.


בכל אופן תנאי אחסון האלה גרמו לכך שאנשים היו חייבים לגדל את אותם חיות בצפיפות מאוד מאוד מאוד גבוהה הוא בשביל שלא יהיה דביק ובמחלות אחת את השנייה הם התחילו להשתמש באנטיביוטיקה. הרבה אנטיביוטיקה.

למזלנו, המודעות למה שאנחנו מכניסים לפה רק הולכת וגדלה. אנחנו עונדים שעונים שמודדים את הדופק שלנו ובודקים כמה צעדים עשינו היום. אנחנו יותר מתמיד שומרים על כושר. כל סגנון החיים העשיר הזה גרם לנו גם לתהות ממה עשוי האוכל שלנו.


מלבד המודעות, גם חקיקה. בגרמניה שוקלים להטיל מס גבוה יותר על מוצרי בשר. 19% במקום 7% שמוטלים כיום.

ככל שהמחקר והפיתוח של תחליפי המזון יתפתח, ימשיכו לגייס כספים ולקבל אהדה מהציבור. כך נגיע למוצרים שלא ירגישו לנו שונים ממה שאנחנו מכירים. לא נצטרך לגדל כמויות של חיות, נוכל לייצר את רוב המזון שלנו בתנאי במעבדה. האוכל שלנו יהיה הרבה יותר בריא כי לא היה לנו שום צורך באנטיביוטיקה ואנחנו נדע בדיוק מה קרה שם בפנים כי אנחנו מכירים בדיוק את הרכיבים. זה יגרום לו לצמצם משמעותית את כמות המים שהתעשייה צורכת, את הפליטות הטבעיות של אותם חיות, את השטחים ודווקא המעבר הזה מה תעשייה מסורתית ותעשייה החדשנית היא דווקא תפתח עוד ועוד עבודות חדשניות. היום אגב, תעשיית הבשר האלטרנטיבי מהווה אחוז מתעשיית הבשר העולמית. כשהתחזיות הן שעד שנת 2030 היא תגדל ל 10% מהתעשייה המסורתית, אני עוד חושבת שזה יקדים אותה.

5 צפיות
Contact Me

© 2023 by Talking Business.  Proudly created with Wix.com

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now